<h1>תמים דעים להראב"ד סימן פ"ה</h1>
<h2>דף לג.</h2>
אלו דברים מגאוני צרפת על יין נסך. פעם אחת שאל עובד אלילים קנקן של דלעת מזופף שנותנין בו יין והיה של ישראל ונתן בו הע"א יין שלו לילה אחת והחזירו ליש' לאחר זמן שכחו שנשתמש בו יין נסך ומלאוהו יין מבושל והריקוהו לתוך קנקן של עץ מזופף כשר וחזרו ועירו אותו קנקן לתוך חבית של יין מבושל להשתמש בו ושוב חזרו ומילאו את הקנקן שני יין שאינו מבושל אחר שהורק מתוכו היין מבושל. ויש שהיו רוצים לאסור ואומר כי אעפ"י שהתירו חכמים למרמא שכרא בכלי שנשתמשו בו יין נסך לאחר שהודח במים או נגוב דקים להו לרבנן דאין בשכר כח להפליט יין נסך שבכלי לתוכו אעפ"י דמים גרידי מפליטין אותו כששורין לתוכו הרבה שהרי ניתר הכלי על ידי עירוי מים ג' ימים מעת לעת הכי קים להו דלא אלים כח השכר להפליט ממים גרידי אעפ"י שמחמיצין אותו והוא חזק הרבה והלכך מותר ליתן בתוכו שכר שאין טעם יין האיסור נפלט בו. אבל יין מבושל וכי מפני שהוא מבושל בטל כחו להפליט היין נסך שנבלע בכלי והלא חריף וחזק הוא יותר ונמצא אותו יין יאסר כל היין המבושל שבחבית וגם חבית שניה של יין שאינו מבושל תאסר על ידי הקנקן השני שנאסר ביין המבושל ואח"כ נתנו בו יין שאינו מבושל ועירו לתוך חבית שאינו מבושל כמו כן. ושאלו לר' והשיב כי בין שכר ובין מים מותרין בכלי הנאסר ביין נסך והמחמיר (ביין) [במים] יתר משכר לא חש לקמחים ואין בדבריו לא טעם ולא ממש דהא תניא בהדיא קנקנים בגרסת הספרים באין מעמידין (ל"ג.) ע"א נותן לתוכו יין ישראל נותן לתוכו מים ואינו מחלק בין בזמן מרובה לזמן מועט. וכן שכר מותר כמסקנא דהתם ואעפ"י שמים ושכר מותרין אין להוכיח מהן יין מבושל אם נאסר הגת בחזרת הגרגותני במשהו וכדמשמע במלתיה דרב הוא (נ"ו:) שאם כן חשוב יין הגת כשאר היין לאסור במשהו אעפ"י שהוא לנסוך (במבושל) [כמבושל] למתני' דקיימא לן עלה. ומיהו (קל וחומר) [קשה וחמור] אם נפרש דמיירי במה שהוא למה לא יבטל מטעם דהלכה כרבא (ס"ו.) בחמרא חדתא בענבי על ידי סליק מינו כמי שאינו. כי דוחק להעמיד רב הונא כאביי ואעפ"י שאינו מתירו מטעם שכר ומים מכל מקום אם לא היה אלא משהו וראוי ליבטל (כדבש) [בדבש] שביין מטעם סליק את מינו כמי שאינו (מינו) אז הייתי מתירו מטעם זה. ואמנם אעפ"י שאיני הורגלתי לעשות כהוראת רבי' יעקב שמתיר בשכשוך מים יושטידיאם נקנ"ש שלנו מזופפין בכל דבר שאינו מכניסו לקיום ואינו מחמיר עליהם מטעם הזפת כבנודו' של עור כדאי הוא רבינו לסמוך עליו בשעת הדחק כי התורה חסה על ממונם של ישראל וגם על דבריו אין קושיא. וראוי לסמוך עליהם אף לאשר לא יסמוך בהיתר סתם יינן במשהו.
<h2>דף נו:</h2>
אלו דברים מגאוני צרפת על יין נסך. פעם אחת שאל עובד אלילים קנקן של דלעת מזופף שנותנין בו יין והיה של ישראל ונתן בו הע"א יין שלו לילה אחת והחזירו ליש' לאחר זמן שכחו שנשתמש בו יין נסך ומלאוהו יין מבושל והריקוהו לתוך קנקן של עץ מזופף כשר וחזרו ועירו אותו קנקן לתוך חבית של יין מבושל להשתמש בו ושוב חזרו ומילאו את הקנקן שני יין שאינו מבושל אחר שהורק מתוכו היין מבושל. ויש שהיו רוצים לאסור ואומר כי אעפ"י שהתירו חכמים למרמא שכרא בכלי שנשתמשו בו יין נסך לאחר שהודח במים או נגוב דקים להו לרבנן דאין בשכר כח להפליט יין נסך שבכלי לתוכו אעפ"י דמים גרידי מפליטין אותו כששורין לתוכו הרבה שהרי ניתר הכלי על ידי עירוי מים ג' ימים מעת לעת הכי קים להו דלא אלים כח השכר להפליט ממים גרידי אעפ"י שמחמיצין אותו והוא חזק הרבה והלכך מותר ליתן בתוכו שכר שאין טעם יין האיסור נפלט בו. אבל יין מבושל וכי מפני שהוא מבושל בטל כחו להפליט היין נסך שנבלע בכלי והלא חריף וחזק הוא יותר ונמצא אותו יין יאסר כל היין המבושל שבחבית וגם חבית שניה של יין שאינו מבושל תאסר על ידי הקנקן השני שנאסר ביין המבושל ואח"כ נתנו בו יין שאינו מבושל ועירו לתוך חבית שאינו מבושל כמו כן. ושאלו לר' והשיב כי בין שכר ובין מים מותרין בכלי הנאסר ביין נסך והמחמיר (ביין) [במים] יתר משכר לא חש לקמחים ואין בדבריו לא טעם ולא ממש דהא תניא בהדיא קנקנים בגרסת הספרים באין מעמידין (ל"ג.) ע"א נותן לתוכו יין ישראל נותן לתוכו מים ואינו מחלק בין בזמן מרובה לזמן מועט. וכן שכר מותר כמסקנא דהתם ואעפ"י שמים ושכר מותרין אין להוכיח מהן יין מבושל אם נאסר הגת בחזרת הגרגותני במשהו וכדמשמע במלתיה דרב הונא (נ"ו:) שאם כן חשוב יין הגת כשאר היין לאסור במשהו אעפ"י שהוא לנסוך (במבושל) [כמבושל] למתני' דקיימא לן עלה. ומיהו (קל וחומר) [קשה וחמור] אם נפרש דמיירי במה שהוא למה לא יבטל מטעם דהלכה כרבא (ס"ו.) בחמרא חדתא בענבי על ידי סליק מינו כמי שאינו. כי דוחק להעמיד רב הונא כאביי ואעפ"י שאינו מתירו מטעם שכר ומים מכל מקום אם לא היה אלא משהו וראוי ליבטל (כדבש) [בדבש] שביין מטעם סליק את מינו כמי שאינו (מינו) אז הייתי מתירו מטעם זה. ואמנם אעפ"י שאיני הורגלתי לעשות כהוראת רבי' יעקב שמתיר בשכשוך מים יושטידיאם נקנ"ש שלנו מזופפין בכל דבר שאינו מכניסו לקיום ואינו מחמיר עליהם מטעם הזפת כבנודו' של עור כדאי הוא רבינו לסמוך עליו בשעת הדחק כי התורה חסה על ממונם של ישראל וגם על דבריו אין קושיא. וראוי לסמוך עליהם אף לאשר לא יסמוך בהיתר סתם יינן במשהו.
